מצב מכירת זהב בישראל ובעולם:
ככלל, כל מדינה וכל משק בית פרטי יכולים רמתם הכלכלית להמדד על פי מכירת הזהב ותצרוכת הזהב בהם.
אולם, כאשר מדובר בישראל – אין תחום מכירת הזהב מהווה פרמטר ומדד נכון, משום כככל שמדובר במחצבים (כמו גם נפט, נייר, ועוד דומים), הלא ישראל דלה מאד במחצבי טבע.
דווקא בישראל, הממוצבת בדירוג עולמי גבוה מאד בכל פרמטר כלכלי של המדינות המודרניות והמפותחות ביותר, ייצור הזהב והיצוא שלו בצורתו הגולמית אינו גבוה כלל.
על כן, חברות ישראליות אמנם מייבאות זהב, אך מצטיינות במכירת זהב כאשר מדובר במכירת זהב משובץ ביהלומים, ובתכשיטנות בכלל.
גם רמת התפוצה של זהב בישראל במשקי הבית ואצל האזרח (או יש לומר: האזרחית) מן השורה, נמוך הוא משל ארצות ערב אשר שם התרבות של מכירת זהב וההתהדרות בו טבועה בתרבות. כך, טורקיה למשל, שהיא מדינה מן הנחשלות עדיין, היא יצרנית גדולה מאד של זהב ותכשיטי זהב, ומשום כך מכירת הזהב בארץ זו הינה מן הגבוהות בעולם.
אמנם, לישראל קשה להתחרות במדינות כמו סין וטורקיה שהיצוא ומכירת הזהב בהן הוא נתח עצום מן התצרוכת העולמיים, אך בכל הנוגע למכירת זהב מגומר ומשובץ באבני חן, ישראל נחשבת ליצואנית מס' 1 בתחום זה (ללא קשר לייצוא היהלומים).
ומעט נתונים אודות מכירת זהב בישראל:
מכירת זהב בצורתו הקלאסית – תכשיטים אקסלוסיביים – מתרחשת בישראל בכ-1,000 חנויות ורשתות, בעיקר בענף התכשיטים.
הפריסה של החנויות והרשתות היא בכל מקום בארץ; ברחובות הערים הראשיים, בקניונים וכדומה; ונחשבת אקסלוסיבית ויוקרתית. לא ניתן למצוא בישראל מקומות אשר מכירת הזהב מתרחשת בשווקים פתוחים וכדומה.
הזהב הנמכר בישראל לצרכן הממוצע הוא לרוב ברמה של 14 קראט. במכירת זהב בעלת אופי יוקרתי והמיועדים לעשירונים העליונים, כגון בבתי מלונות ובמקומות תיירותיים, ניתן למצוא זהב ברמה של 18 קראט.
מכירת זהב באה לביטוי גם בשטחי המסחר הבורסאי. שם, מכירת הזהב וקנייתו אינם ממשיים כי אם ווירטואליים. הם מגדילים הון ונחשבים להשקעה בטוחה מאד. מחירי הזהב בעולם מאמירים דרך קבע וקניית זהב נחשבת לאפיק פיננסי יציב מאד. משום כך, מכירת הזהב באופן זה נמצאת אף היא בעליה חדה בשנים האחרונות.
העשירים יותר אף צורכים מטילי זהב לצורך שמירתם בכספות. המגמה היא לחוש ביטחון כלכלי ב'אוצר הזהב' הפרטי, שכאמור, נחשב ליציב מאד בשווקים.
גם מדינות שונות עוברות לקניית ואגירת המתכת הזהובה ליצירת ולשמירת חוסן כלכלי לאומי.
ולנתונים עולמים:
התפלגות העולמית של מכירת הזהב לפי הגופים המחזיקים בו הוא כך:
57% מן הזהב נמצא בידי אנשים פרטיים וחנויות פרטיות למסחר; מה שקרוי 'ענף התכשיטים.
18% נמצא בידי הבנקים אשר קניית ומכירת הזהב על ידם נעשה משיקולי 'הון גדול'.
16% בידי משקיעים ומדינות.
כהמלצה בכלל: מכירת זהב אינה נחשבת כרגע למשתלמת מבחינה פיננסית, משום שעל פי כל האינדיקאציות והצפי האנליסטי – יגיע הזהב לרמות גבוהות מאלו שהוא נמצא בהם כעת. מומלץ למי שאיננו צריך להשיג בדחיפות מזומנים, להמתין עם מכירת הזהב לשעת כושר עדיפה יותר.
זאת ועוד: הזינוק המטאורי של הזהב עשוי לגרום למדינות, ובהן מדינות מפתח כלכליות, לשקול להצמיד שטחים מסויימים בכלכלה לזהב. מצב זה יחזיר את הזהב למרכז הזירה הבין-לאומית כמו שהיה המצב בעת בה היה המסחר במטבעות זהב (וכסף) אמיתיים והעולם פיתח תלות מוחלטת בזהב ובמתכות שונות.
יש לזכור שהעולם 'משתגע' ומשתנה מעת לעת בתהליכים מהירים מאד. עליית המטבע האירופי – היורו; התנודתיות בבורסות; ועוד, יכולים לגרום בנקל לשידוד מערכןת שיחזיר את הזהב למרכז הזירה הכלכלית.
מסקנא: קניית זהב משתלמת, מכירת זהב – שווה להמתין. 